פעם הראשונה...

 לנבחרת של היום היה יותר מזל משל הדורות הקודמים. החל משנת 2003 התאחדות או-שו האירופאית

קיבלה החלטה לקיים תחרויות לילדים ונוער.

לפני כן, התחרויות התקיימו בקטגוריית גיל אחת. לדוגמא, לאוניד קורה (היום מאמן נבחרת הנוער) החל מגיל 13 נאלץ להתחרות בקטגוריה של בוגרים.

אך כל שינוי הוא לטובה.....

במילה אחת, אליפות אירופה לילדים ונוער הראשונה הייתה עבור ספורטאי נבחרת הנוער שלנו לתחרות בינלאומית ראשונה בחייהם.

ההכנות לתחרות זו, הם היסטוריה נפרדת בפני עצמה

 כל מי שעמד בהכנות (נסטיה, לאה, לב, דן ואיתן), מצא את עצמו באנטוורפן.

התחרות הראשונה היא מאוד מיוחדת. אחר כך יבואו עוד תחרויות, יותר קשות, עם יותר אחריות, אך הרגשה כמו בתחרות ראשונה לא תחזור לעולם, לא ניתן לתאר זאת במילים.

תחרות ראשונה אינם תחרות נגד יריב, זוהי תחרות נגד עצמך. עבור אדם מבוגר זהו מבחן ועבור ילד..... לצאת לשטיח, באולם גדול, ובזה לא נגמר הדבר,ושם עוד צריך להופיע. והספורטאים שלנו, כך התברר, היו הצעירים ביותר בקטגוריות שלהם.

במבחן הראשון שלה, הנבחרת עמדה בהצלחה. חלק בהצלחה רבה וחלק במעטה....... אך תחרות היא תחרות. זהו מעין מבחן. כאן הרבה תלוי לא רק בהכנה וברמה של הספורטאי, אך גם למזל חלק גדול. למרות שבמקום הראשון עומדת מידת ההכנה. איך שהספורטאי התאמן, כך גם יופיע בהתאם.

במילה אחת, הנבחרת הופיעה בהצלחה, זכתה ב-5 מדליות ואף אחד לא הגיעה נמוך יותר ממקום חמישי.

התחרויות נגמרו ועד הטיסה לארץ נותר יום אחד, בדיוק בשביל לטייל בבריסל.